תוצאות אלו שוללות את התפיסה השגוייה כי מעבר מפחם ומנפט לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי, יצמצם את היקף פליטות גזי החממה האנטרופוגניים (ממקור אנושי). כמו כן, הן ממחישות כי פליטות מתאן אנטרופוגניות תורמות להתחממות האטמוספרה כמעט באותו סדר הגודל של פליטות פחמן דו-חמצני אנטרופוגני.

ד"ר דניאל מדר הוא הראשון בישראל אשר פעל בנושא, והבולט בתחום בישראל כיום. זאת, באמצעות קיום הרצאות בכנסים; באמצעות פגישות עם בעלי תפקידים במשרד האנרגיה, במשרד להגנת הסביבה, בחברות גז טבעי; באמצעות כתבות וראיונות בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות; וכן באמצעות ייזום מחקרים בתחום בישראל. פועלו הביא לראשונה לביצוע 2 סקירות  בנושא במימון המשרד להגנת הסביבה; לקיום סדנת פליטות מתאן מסקטור האנרגיה של משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, חברות הנפט והגז ומקביליהם מארה"ב. כמו כן, הוא כיום מוביל מחקר בנושא.

SP Interface מברכת את המשרד להגנת הסביבה על ההכרה בחשיבות פליטות מתאן מענף הגז הטבעי, וקוראת להרחיב את הרגולציה החדשה על פליטות מתאן כך שתכלול גם ניטור, אכיפה וצמצום של פליטות מתאן מכל ענפי האנרגיה, הפסולת והחקלאות בארץ. זאת, ע"מ לצמצם באופן משמעותי את פליטות גז החממה המשמעותי הזה.

אמנם, רגולציה של פליטות מתאן הינה מבורכת וצעד בכיוון הנכון. יחד עם זאת, גם אם נצליח לצמצם את רוב פליטות המתאן מענף האנרגיה, הסתמכות על דלקי מאובנים לא תאפשר צמצום מספק של פליטות גזי חממה אנתרופוגניים, ע"מ לצמצם את נזקי שינוי האקלים. הדרך היעילה, הסביבתית, הזולה, האחראית, אשר תקנה חוסן אנרגטי- לצמצום דרסטי של פליטות גזי חממה- היא מעבר למשק אנרגיה מבוסס אנרגיות דלות בפליטות גזי חממה (מתחדשות ו/או גרעין), בתוספת תשתיות לאגירת אנרגיה. כיום דרך זו אפילו לא יותר יקרה לעומת דלקי מאובנים מבחינת עלויות ישירות. דרך זו גם חוסכת הוצאות בגובה מיליארדי ש"ח בשנה על בריאות, תשתיות ופגיעה בכלכלה עקב זיהום (אוויר, מים, קרקע) ושינוי אקלים.