הצלחה ל-SP Interface בקביעת עלויות חיצוניות של פליטות מתאן המבוססות על GWP20
ביולי 2020, קיבל המשרד להגנת הסביבה את עמדת SP Interface על כי יש להשתמש בערכי GWP20 כאשר מחשבים עלויות חיצוניות של פליטות גז החממה מתאן. המשרד להגנת הסביבה הטמיע אותה בפרסום המעודכן של של 'הספר הירוק', אשר מעריך ומודד עלויות חיצוניות של פליטות גזי חממה וזיהום אוויר. העלויות החיצוניות החדשות של מתאן גבוהות פי 3 מהעלויות הקודמות. זהו הישג משמעותי אשר יגרום לכך כי ההשפעה הגבוהה של פליטות מתאן מגז טבעי, חקלאות ומטמנות על שינוי אקלים- תלקח בייתר רצינות בישראל.
מתאן הינו גז חממה חזק עם אורך חיים אטמוספרי קצר יחסית לעומת פחמן דו-חמצני. זמן מחצית החיים שלו הוא 12 שנים בלבד, לעומת 30-300 שנים של פחמן דו-חמצני. יותר מכך, בעוד רוב רובו של המתאן מתפנה מהאטמוספרה 50 שנה אחרי שנפלט אליה, הסרה של 70% מהפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה לוקחת 300-1,100 שנים, ואחרי 10,000 שנה 10-30% ממנו עדיין באטמוספרה. לכן, ההשפעות של שני גזי החממה הללו על האטמוספרה שונות: מולקולת פחמן דו-חמצני נוטה לחמם את האטמוספרה קצת, אבל לאורך זמן רב; בעוד מולקולת מתאן נוטה לחמם את האטמוספרה הרבה, אבל לפרק זמן קצר יותר.
A Figure from the IPCC AR5 report, chapter 8, p.712, 2013.
IPCC, 2013: Climate Change 2013: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Stocker, T.F., D. Qin, G.-K. Plattner, M. Tignor, S.K. Allen, J. Boschung, A. Nauels, Y. Xia, V. Bex and P.M. Midgley (eds.)]. Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA, 1535 pp.
אפקט חימום האטמוספרה של גזי חממה (וחומרים אחרים, כמו אירוסולים, Black carbon), נמדד ב-Global Warming Potential (GWP). ה-GWP מחושב לאפקט החימום על פני פרק זמן מסוים: 10 שנים, 20 שנים, 100 שנים וכו'. מכיוון שלפחמן דו-חמצני אורך חיים של מאות שנים באטמוספרה, ומכיוון שהוא נחשב היסטורית לגז החממה החשוב ביותר בהקשר הפליטות האנושיות, המדד הנפוץ בו משתמשים הוא GWP100, אשר סוכם את השפעת פחמן דו-חמצני על האטמוספרה לאורך 100 שנים. מדד זה מוצלח בעיקר לחישוב מודלים של שינוי אקלים לעוד 100 שנה למשל.
אולם, אם אנו רוצים להבין את השפעת פליטות מתאן על האקלים בעשורים הקרובים, מדד GWP100 אינו רלוונטי. זאת, כי המתאן מחמם את האטמוספרה רק ב~50 השנים הראשונות, ואם ממצעים את החימום הנגרם ב~50 השנים הראשונות על פני 100 שנים, מקבלים מדד נמוך שאינו משקף עד כמה המתאן מחמם את האטמוספרה בעשורים הקרובים. יש הפחתה שגויה בחשיבות מתאן על חימום האטמוספרה. לכן, כאשר אנו רוצים לבחון את השפעת פליטות מתאן על תקופה של כמה עשרות שנים למשל, עלינו להשתמש ב-GWP20.
בעת הליך קבלת התייחסות הציבור לטיוטת 'הספר הירוק' המעודכן שערך המשרד להגנת הסביבה בתחילת 2020, הגשנו התייחסות אשר קראה לחשב עלויות חיצוניות של פליטות מתאן לטווח של עשרות שנים, באמצעות GWP20. לשמחתנו, המשרד להגנת הסביבה עובר שינוי בשנים האחרונות, והוא לוקח יותר ויותר ברצינות את הפליטות של גז החממה מתאן. המשרד להגנת הסביבה קיבל את התייחסותינו, וכעת כולל עלויות חיצוניות של פליטות מתאן לטווח של כמה עשרות שנים, המתבסס על GWP20. עלויות חיצוניות אלו גבוהות בהרבה לעומת עלויות חיצוניות של פליטות מתאן המתבססות על GWP100, ולכן ממחישות כי פרויקטים הכרוכים בפליטות מתאן פוגעים בסביבה הרבה יותר ממה שהיה נהוג לחשוב בישראל עד עתה.
ניתן לראות את המידע הרלוונטי ב'ספר הירוק', סוף פרק 7.3, עמ' 63; פרק 8.6, עמ' 73.
למידע נוסף בנושא מתאן ושינוי אקלים.
-
כתבה של ד"ר מדר על הצד האפל של הגז הטבעי בזווית, אוקטובר 2015: