גז החממה מתאן משפיע על שינוי אקלים בהיקף דומה לזה של פחמן דו-חמצני

ד"ר דניאל מדר על גז טבעי ושינוי אקלים

למרות ההתמקדות הכמעט בלעדית בגז החממה פחמן דו-חמצני כאשר מדברים או כותבים על שינוי אקלים, כל טון של גז החממה מתאן משפיע עד פי 90 על חימום האטמוספרה לעומת כל טון של פחמן דו-חמצני (GWP20). כאשר מסכמים את השפעת הריכוז המצטבר של המתאן באטמוספרה על שינוי האקלים, אל מול זו של פחמן דו-חמצני, מגלים כי ההשפעה של מתאן שווה לכ-85% מההשפעה של פחמן דו-חמצני (דוח ה-IPCC החמישי, פרק 8, עמ' 719).

סימולציה של פליטות מתאן גלובליות שנתית, הוכנה ע"י מאט ריגבי

ז"א, אם פחמן דו חמצני מהווה כ-41% מההשפעה של כל גזי החממה (והאירוסולים) על שינוי האקלים, מתאן מהווה כ-35% מההשפעה של כל גזי החממה (יותר משליש). המשמעות היא שלפליטות מתאן ממטמנות, חקלאות ודלקי מאובנים- השפעה עצומה על שינוי אקלים- הרבה יותר ממה שרוב האנשים והחוקרים מודעים אליו.

למען האמת, מאות מחקרים החל מ-2011 מראים כי פליטות המתאן מענף הגז הטבעי משמעותיות הרבה יותר ממה שחשבו בעבר. פליטות אלו כה משמעותיות, עד כי מעבר מפחם ונפט לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי, לא רק שלא יצמצם פליטות גזי חממה, אלא אף יגביר אותן.

בצד הבעיה העצומה שמהוות פליטות המתאן, יש גם פוטנציאל מהותי לצמצום שינוי האקלים- הרבה יותר קל לצמצם פליטות מתאן לעומת פליטות פחמן דו-חמצני, ההשפעה של צמצום כל טון מתאן כאמור גדולה פי 90 מצמצום טון פחמן דו-חמצני, וכן היות ולמתאן זמן מחצית חיים קצר יחסית באטמוספרה- ההשפעה על שינוי האקלים יכולה לבוא לידי ביטוי חיובי תוך עשור או שניים (הרבה יותר מהר מההשפעה של צמצום פליטות פחמן דו-חמצני). יתרון נוסף הוא שלעומת פחמן דו-חמצני לו מיליארדי מקורות פליטה מבוזרים בעולם (תחנות כוח, רכבים, מפעלים), למתאן מספר מקורות נמוך בסדר גודל או שניים והשליטה בהם גדולה יותר.

ד"ר דניאל מדר היה המדען הראשון בישראל שהעלה את הנושא לסדר היום, וכבר ב-2015 יצא כנגד הגברת השימוש בגז טבעי עקב פליטות המתאן הניכרות הכרוכות בשימוש בגז טבעי. ב-2017 זכינו במימון למחקר שימדוד פליטות מתאן בישראל., ואנו גם מספקים שירותי מדידה באמצעות חישה מרחוק לפליטות מתאן בישראל. פעילותינו בתחום נושאת הצלחה בישראל, וב-2019 שינה המשרד להגנת הסביבה את דעתו בנוגע לשימוש בגז טבעי, ומאז הוא אינו תומך ואף מתנגד להגברת השימוש בגז טבעי, אלא תומך רק במעבר למקורות אנרגיה דלים בפליטות גזי חממה ובאגירת אנרגיה. המשרד להגנת הסביבה אף סוף סוף יצר רגולציה ראשונית לצמצום פליטות מתאן באסדות גז, והודות להערותינו אף הגדיל ב-300% את העלויות החיצוניות של פליטות מתאן בספר הירוק שמכמת עלויות חיצוניות של זיהום אוויר. גם ארגוני סביבה (אדם טבע ודין, החברה הגנת הטבע) קיבלו את עמדתינו בנושא, ומפסיקים לתמוך בשימוש בגז טבעי.

אפילו משרד האנרגיה מטה אוזן, ויזם בהשראתנו סדנה בנושא פליטות מתאן מסקטור האנרגיה, עבור חברות האנרגיה וגורמים בממשלה, בהשתתפות חברות ונציגי ממשל מארה"ב בשנת 2018. כמו כן, החל מ-2018, גוברות התנגדויות בציבור להקמת תחנות כוח מבוססות גז טבעי, ואף בוטלו הקמות של 5 תחנות כוח מבוססות גז טבעי בין 2019-2021 בישראל.

כלים ומידע נוסף בנושא מתאן

מדידת פליטות מתאן

התייחסות של ד"ר דניאל מדר, להערכת של משרד האנרגיה שלפליטות מתאן מסקטור הגז הטבעי, גלובס, פברואר 2021:

הרצאה אינטרנטית (וובינר) של ד"ר דניאל מדר, בנושא פליטות מתאן מסקטור הגז הטבעי, פברואר 2021:

ראיון של ד"ר מדר על אסדת הגז לוויתן ושינוי אקלים באולפן ynet, דצמבר 2019:

מצגת של ד"ר מדר על מחקר מבוסס חישה מרחוק למדידת פליטות מתאן. הוצג במכללת אפקה ובסדנה ממשלתית על פליטות מתאן מסקטור הגז והנפט (2018).

ראיון של ד"ר מדר על מתאן ושינוי אקלים בזווית וב- ynet, פברואר 2017:

מצגת של ד"ר מדר על הצד האפל של הגז הטבעי מיום העיון על הגז הטבעי והחברה בישראל (2015), מהוועידה השנתית למדע ולסביבה (2015), סדנת פליטות מתאן ממשלתית (2018) ומכללת אפקה (2018).

כתבה של ד"ר מדר על הצד האפל של הגז הטבעי בזווית, אוקטובר 2015:

אתר האינטרנט של הארגון Global Methane Initiative:

אתר האינטרנט של Global Methane Budget מתוך Global Carbon Project:

פרק 8 של הדוח החמישי של ה-IPCC משנת 2013 עוסק בין הייתר בהשפעה המשמעותית של פליטות מתאן על שינוי אקלים. בעיקר החל מעמ' 710: