לדניאל תואר ראשון במדעי החיים ומדעי הרפואה מאוניברסיטת ת"א [סיים בהצטיינות], תואר שני ושלישי בתחום מיקרואורגניזמים בסביבות משתנות במכון ויצמן, פוסט דוקטורט במכון ויצמן, ופוסט דוקטורט במדעי הסביבה ויישום מדע בממשל. בין 2003-2006 במסגרת עבודה במטע בר-קיימא, פיתח וייצר ביודיזל משמן בישול משומש להנעת כלים חקלאיים; עסק במיחזור גזם מטעים, במניעת סחף, בניהול נגר עילי, בשמירה ועידוד בתי גידול לחיות בר, ובשימוש במים מושבים להשקיה.

בין 2013-2014 דניאל היה עמית ממשק בלשכת המדענית הראשית שבמשרד להגנת הסביבה, שם עסק בתחומים הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה; תחליפי נפט (תחליפי דלקים לתחבורה); כתיבת קולות קוראים למחקרים, שיפוט הצעות מחקר וכתיבת חוות דעת על דוחות מסכמים של מחקרים; טכנולוגיות סביבה; תמלוגים ממחקרים; ואנרגיות חלופיות. דניאל נתן ייעוץ מדעי למנכ"ל ולשר, וקיים שיתופי פעולה עם משרד האנרגיה ומשרד החקלאות.

מאז 2013 דניאל משמש כיועץ מדעי וחוקר בתחומים מדעי הסביבה, שינוי אקלים, אנרגיות חלופיות, חקלאות וסביבה וישום מדע בממשל. הוא היה המדען הראשון בישראל שהעלה אל סדר היום עוד ב-2015 את נושא פליטות גז החממה מתאן מתעשיית הגז הטבעי והשפעתם המשמעותית על שינוי אקלים. פעילותו הביאה לראשונה בישראל למימון מחקרים בנושא ע"י משרדי ממשלה, לקיום סדנאות בנושא במשרדי הממשלה ואף לרגולציה ראשונה בישראל לצמצום פליטות אלו.

דניאל עוסק גם בתקשורת המדע, ובהנגשת המדע ללא מדענים. הוא כותב, עורך ומתראיין לכתבות בתחומי עיסוקו, המתפרסמות בכלי התקשורת המרכזיים (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, עיתונים).